<h1>ארחות חיים הלכ' יבום סימן ג'</h1>
<h2>דף סד.</h2>
אמרינן פרק האומר זה בני [או] שהיה אומר שיש לו בנים אע"פ שהוא מוחזק בלא בנים הרי זה נאמן ופוטר את אשתו מן החליצה ומן היבום. אמר יש לי אח או אמר זה אחי אין נאמן לאסור את אשתו ולהניחה זקוקה ליבם (כגון) [כיון] שהוחזק בלא אחים (ש)הרי זה מתכוין לאסרה לאחר מותו. עוד מסקינן התם שאם היה מוחזק שיש לו אחים ואמר בשעת מיתה שאין לו אחים אינו נאמן וכן אם אומר על שהוחזק אח ואמר אין זה אחי אינו נאמן. מי שזנה עם אשה [בין פנויה בין אשת איש] ונתעברה ואמרה זה העובר ממנו אפילו הוא מודה לה אע"פ שהוא בנו לענין ירושה הרי זה ספק לענין יבום משום דכשם שזנתה (אם) [עם] זה כך זנתה עם אחר מאין יודע הדבר שהוא בנו [ודאי] והרי אין לו חזקה (נסתפק) [וספק] הוא ולחומרא דנין וחולצת ואינה מתיבמת.
